פרק ראשון
העדות המתועדת הראשונה שיש לנו על יהלומים, מקורה בהודו במאה הרביעית לפני הספירה. משם, היהלומים התגלגלו לסין והלאה עד לעולם המערבי. כבר בתחילת הדרך זיהו את שתי התכונות הבולטות של היהלומים- הקשיחות שלהם (החומר הכי קשיח בטבע) שאפשרה לחרוט ולחתוך במתכת, והיופי (הברק והניצוץ) הייחודי. כמות היהלומים שנמצאה בהודו לא הייתה גדולה והיהלום הפך למוצר מבוקש מאוד ששימש בעיקר את משפחות האצולה ואת האליטה המקומית.
ב- 1866, ארסמוס ג'ייקוב, צעיר בריטי בן 15, טייל בין גדות ה-orange river (בזמנו התיישבות בריטית בדרום אפריקה של היום). ארסמוס, ראה מרחוק חלוק נחל שמשך את תשומת ליבו וכאשר התקרב, הוא ראה שמדובר באבן נוצצת במיוחד. אותה אבן, הסתבר לו, הייתה יהלום ענק במשקל של 21.25 קארט! היהלום כונה יהלום ה- Eureka ("מצאתי").
כמה שנים לאחר מכן, ב-1871, לא רחוק מאותו המקום, אדם אחר מצא יהלום במשקל של 83.5 קארט. המציאה של היהלומים הללו משכה רבים לנסות את מזלם במציאת יהלומים (שבאותה תקופה היו יקרי ערך), וחציבות רבות החלו להתבצע באותו אזור, שהיום מוכר לנו כמכרות קימברלי.
היהלומים הרבים שנמצאו בחציבות הציפו את השווקים והפכו אותן למוצר לא ייחודי והורידו את מחירם. כמובן, ברגע שיהלומים הפכו למוצר זול ונפוץ, האצולה כבר לא התעניינה בהם כאבן חן לתכשיטים ועברה לאבני חן צבעוניות כמו אזמרגד, רובי ואחרים.
איש עסקים מבריק בשם ססיל רודס, זיהה את המגמה ואת הפוטנציאל הגלום בה והחל לקנות מניות במכרות היהלומים שקמו באזור. הוא איגד אותם תחת מותג בשם דה-בירס (De Beers) ובתוך -18 שנה, התאגיד וססיל בראשו הפך לשליט של מרבית מחצבי היהלומים בדרום אפריקה ובפועל החל לשלוט במלאי היהלומים בעולם.
לפרק הבא - אז למה מחיר היהלומים כל כך גבוה?
